Salt & Pilpel

Connecting Jewish Americans and Israelis in North NJ

Space Saving Furniture-Awesome !!! September 30, 2010

Filed under: Uncategorized — foundintranslation18 @ 11:46 pm
Tags: , ,

This is a link you should open…..

Here are some great ideas for space saving furniture.

Hope you enjoy it !

http://www.youtube.com/watch?v=3m5b8qlwSgs&feature=player_embedded

Advertisements
 

Cape Cod

A few weeks ago, while the summer was still around (looks like a looooooong time ago), we decided to spend the weekend with good friends and good food in some nice place. We choose to travel to Cape Cod, and what a great choice that was !

We rented this beautiful house on the beach and had a great time !

We took the kids to whale-watching in Provinctown, saw lots of whales, spent time on the beach, took a few hikes – had a great time.

Here are a few photos….

Do you have suggestions for places we can visit in this rainy weather ?  we will be happy to hear your recommendations.

This slideshow requires JavaScript.

 

Cake for Shabbat – Pears dessert September 29, 2010

Filed under: Friday's Cake for Shabbat — foundintranslation18 @ 9:51 pm
Tags: , , ,

I used to make this dessert VERY often. Now that I have changed my ways and weight… well… you should have the recipe:)

Ingredients:

1/2 cup pecan

1 cup flour

1/2 cup brown sugar

3 tbsp. and 1 tsp. sugar

A touch of cinnamon 

A touch of salt

6 tbsp. softened butter

1.5 tsp. fresh ginger, ground

Juice from 2 medium lemons

6 medium pears, piled, corded and length-sliced

How to:

  1. heat oven to 350 degrees
  2. toast pecans lightly and cut coarsely
  3. stir in a bowl the flower, brown sugar, butter, (only) 4 tsp. sugar, cinnamon and salt
  4. in a different bowl, stir lemon juice, rest of the sugar, salt and the pears.
  5. put pear combination into a medium pan and sprinkle the topping
  6. bake untill topping is golden, about 40 min.
  7. serve warm with cold ice cream or weeping cream on top.
  8. Enjoy!

 

Shabbat Shalom!

 

About Organic Foods September 24, 2010

This is a great Hebrew article by Guy Maroz. It’s very well written, funny and shrewd but if you are one of our English readers, the bottom line is:

  1. Organic/healthy or not, you need to watch what you eat to stay healthy
  2. There are different levels and codes for organic food, you need to check labels to see which food best fit your needs
  3. Organic labels = expensive prices

 

Her’s the better written, longer Hebrew version:

הניסוי האורגני: בריא. יקר. משמין

4,654 שקל ו-22 אגורות עלה לגיא מרוז הניסוי הזה: חודש שלם שבו אכל, שתה ונשם אורגני. רק אורגני. התוצאות: הוא גילה אספרסו לא רע ואנטרקוט מעולה, אבל הכולסטרול הטוב שלו ירד, ויש לו יותר שומנים בדם. אה, כן, הוא גם עלה שני קילו וחצי

גיא מרוז | 10/9/2010 11:05
ההצעה שהגיעה מהעורך, לאכול חודש שלם אוכל אורגני בלבד, נפלה לחיקי כמו פרי בשל, שלא לומר כקינואה חלוטה בחלב עז שלא נימולה. בחצי השנה האחרונה נחשפתי לזבל הכימי והפחות כימי שמוכנס לתוך האוכל התעשייתי שאותו אנחנו צורכים בטונות. כל האמת על הפסטרמה, החומוס ללא חומוס, השניצלים שמעולם לא ראו תרנגולת בחייהם, שלא לדבר בזמן מותם הבלתי צפוי, ועוד לא אמרנו כלום על הנקניקיות. 

 

– פרשנות: אורגני? שאלה של אורח חיים 

 

בקיצור, המחשבה שבמשך חודש אכניס לבטן הרכה שלי, זו שהולכת ומשתבחת עם השנים, רק תוצרת אורגנית נקייה מזרחן סרטני ומבנזואט (יש חומר כזה, זה כמו בן זונה, רק עושה נזק גדול הרבה יותר ונמצא בהמון מאכלים מעובדים שאתם אוכלים) עשתה לי טוב על הלב. הרעיון נלקח היישר מהבחור האמריקאי שאכל חודש רק מקדונלד’ס. למה באמת לא לעשות הפוך? למה לא לראות מה קורה למישהו שבמשך חודש אוכל, שותה, חופף ונוגס רק בריאות עם תו הכשר של הארש”אלפ (ראשי תיבות של אוכל אורגני שאפילו אביב לביא לא ליטף אף פעם)? 

 

הלכתי על זה. זאת הזדמנות טובה, כך אמרתי לעצמי תוך הסתכלות במראה שאינה משקרת, להוריד גם איזה קילו או שניים, כי לא יכול להיות שאוכל כל כך בריא וטוב יהיה משמין או טעים במיוחד. איזו טעות חברים, איזו טעות. אבל עוד חזון למועד, או כמו שאמר לי מוכר הירקות האורגניים יוגב פומלית שוורץ: יש מספיק נבטים לכולם, לא צריך לדחוף. 

 

 

כמו נזיר בודהיסטי. ישר כמו סרגל, תשאלו את אורלי אשתי. עבדכם הנאמן לא נגע, מצמץ או חשקק שום דבר שלא הולבשה עליו תווית אורגנית ברורה. חוץ מפעם אחת, כשרומיתי (הפרטים בהמשך), באמת לא זזתי מילימטר ימינה או אחורה. אספרסו לא בא לפי (עד שגיליתי שגם את זה יש למשוגעים האלה), שערותיי נחפפו רק במוצרים אורגניים, לא נשנשתי בייגלה שנגע בריסוס אמו, אפילו סוכרזית ומלח אורגניים מצאתי. הנה סקופ קטן-המלח האורגני הוא מעולה, רק מה, לא מלוח, אפילו טיפה מתקתק, ולכן יש להצטייד ברוטב סויה (אורגני כמובן) אם אתם רוצים דווקא להמליח את המזון. בקיצור, דליק היה גאה בי מבחינת ההקפדה וההליכה בתלם החרוש. 

סוכם גם שאבדק לפני הניסוי ואחריו.

בדיקות דם, משקל, סוכר, שומנים. רצינו גם לבדוק רעלים, אבל מתברר שלצורך כך צריך להטיס את גופתי אל מעבר לים והרעיון נפל תקציבית. אין בארץ בדיקות לגילוי רעלים בבני אדם, וחבל. ברור שהניסוי הזה אינו מדעי. יהיה קשה אחרי חודש אחד בלבד לראות מה קרה לי בדם ובכלל. אבל כל המומחים שאיתם התייעצנו אמרו שיש סיכוי לא רע שנראה משהו, מגמה שתראה שינוי לטובה. כן כן, בטח. 

מלבד הבדיקות הפיזיות נבדק גם חשבון הבנק שלי, או ליתר דיוק, כל הוצאה אורגנית שעשיתי במהלך החודש המטורף הזה נרשמה ותויקה והממצאים, חברים, מפחידים. הכינו את הארנקים או פנו לבנק המשכנתאות הקרוב לביתכם. 

אני חושב שהכל ברור. עכשיו אפשר להתחיל. 

הבדיקות והתוצאות

הרשו לי לקחת אתכם בחזרה ל-2 באוגוסט 2010. בוקר, חם כמו בגיהינום ואני מגיע לקומה ה-11 באיכילוב , למחלקת כלי הדם. במקום הזה, תחת עינו הפקוחה של פרופ’ שטרן, ייקחו לי לא מעט דם בלתי אורגני, ישקלו אותי, יבדקו היקפים וימדדו אפילו גובה ומוטיבציה. 

בבדיקת הגובה נפלה עליי תדהמה קלה. כבר שנים אני מסתובב בעולם ומודיע לכל מי שמתעניין שאני נישא לגובה רב של מטר אחד ו-80 סנטימטר , טיפה יותר מבוב גריפין הזכור לטוב. גבירותיי ורבותיי, אנו מכריזים בזאת על הידרדרותי לגובה המשפיל של מטר אחד ו-77 סנטימטר בלבד! מישהו גזל ממני שלושה סנטימטרים, שמפרידים בין איש גבוה לאיש בינוני לגמרי. שלא לדבר על זה שגם למשקל שלי ישנה משמעות אחרת בגובה הזה. אין מה לעשות, אמרה האחות, “אנחנו ככה, עם השנים מתכופפים ומאבדים גובה”. אני דווקא חושב שזה קשור לסכסוך עם הפלסטינים ולאביגדור ליברמן. אין לי ספק שהאג’נדה שלו אחראית באופן ישיר לפחות לסנטימטר אחד שאיבדתי, אבל ככה זה: אם אין נאמנות, יש נמיכות, ואיפה אמא רוסיה כשצריכים אותה? 

נחזור לבדיקות: שפוף, מושפל ונמוך הגעתי למשקל. חרא של משקל יש להם באיכילוב. מזייף לפחות בארבעה קילוגרמים כלפי מעלה. וזאת הזדמנות טובה להודות למשקל הפרטי שלי בבית שתמיד מראה יופי של מספרים גם בימים קשים של חורף וקדרות בשר לרוב. 

גם דם לקחו ולא החזירו, החלוקים הלבנים של איכילוב, ובדקו לי גם גמישות כלי דם, שזו בדיקה (מאוד מומלצת) שמראה מה שלום טרשת העורקים שלי ואיך אנחנו, אני והטרשת, מתקדמים. מתברר שלא רע אנחנו מתקדמים. כן כן, אנו מכריזים בזאת שוב כי מר מרוז נמצא בסף העליון של התחלה של טרשת, אלא אם יפצח בדיאטה, ספורט וכל הדרעק שביניהם. אתם מבינים כמה נחוש הגעתי לניסוי האורגני? הנה, אני על סף טרשת, שמנמוך ובלתי גמיש, רק קינואה יכולה להציל אותי עכשיו ממוות בטוח ומכיליון. 

והתוצאות? פרופ’ שטרן ישב מולי חמור סבר. זה הסוף, חשבתי לעצמי, בטח סרטן עם גרורות בשכנים. פתאום הוא חייך ואמר את המשפט האלמותי הבא: יש לך כולסטרול נדיר, הטוב ביותר שראיתי בשנים האחרונות. קמתי, התקרבתי אליו ונישקתי אותו. אבל הוא היה רק בפתיח. 

שטרן: “גם הסוכר שלך בסדר, השומנים בדם בנורמה, אתה חייב להוריד משקל ואז אפשר יהיה לשלוח אותך לאולימפיאדה”. הוא צחק או התכוון לזו של הנכים, אבל אני כבר הייתי מאוהב. נכון, אני שמנמן ונמוך אבל איזה כולסטרול, איזה כולסטרול! ועכשיו אני עוד הולך לחודש אורגני, השמים הם הגבול! נישקתי אותו שוב ויצאתי למסע הקניות האורגני שהתחיל בניצת הדובדבן ברחוב אבן גבירול בתל אביב. 

הקניות והמחיר

ברוכים הבאים ל”ניצת הדובדבן”. אין ספק שמדובר באירוע מרגש. כמות המוצרים הבריאים שניבטים אליך מכל מדף באמת עושים חשק לחיות הרבה וטוב. מה אין שם? שווארמה בפיתה, אבל זה לא קשור כרגע. הכל יש שם! אין נבט אחד שגדל בשדה ולא נחת ב”ניצת”, והשפע הזה מסנוור לגמרי. התחלתי להעמיס על העגלה, שלא לומר על שתי העגלות. בכל זאת, אני חייב לצייד את הבית בכל טוב אורגני כדי לדייק את הניסוי. 

לגבי המחיר, אני אתחיל מהסוף: 4,654 שקל ו-22 אגורות עלה לי החודש הזה. רק לי. אורלי כמעט לא נגעה בכלום. זה כולל שתי קניות ב”ניצת הדובדבן”, קנייה כמעט יומית ב”קסטל טבע” וכמה ביקורים בשתי מסעדות, שאליהן מיד אגיע. אני לא יודע כמה אני מוציא על עצמי בחודש רגיל, אבל אם רק נציין שהקוטג’ האורגני עולה 21 שקל, לעומת חברו הקונבנציונלי שעולה שישה שקלים וקצת, נבין את הסיפור כולו. כמעט כל מוצר אורגני עולה בכמה שקלים יותר, אבל יש דוגמאות קיצוניות במיוחד, כמו הקוטג’, או הדגים הקפואים שעלו, שימו לב, קצת יותר ממאה שקל לחצי קילו. 

הקפה והסוכרזית

הדבר שהכי הטריד אותי היה הקפה של הבוקר, כלומר מה עושים בלעדיו. יש לי מכונה קטנה וחביבה, ששנים עושה לי את הבוקר הרבה יותר טוב. הבנתי שהקסם הזה ימות, ובמקום התענוג האספרסוסיבי רכשתי קפה שחור אורגני, שהיה מפתיע משהו. לא היה לו ממש טעם של קפה, אבל מי צריך טעם עם כל הבריאות הזו מסביב? ויש גם נקודת זכות: הרי הבעיה הגדולה של קפה שחור היא השעות שאתה מחכה עד שכל החתיכות יירדו למטה, נכון? בקפה האורגני אין את העניין הזה, הוא נהיה נקי בתוך שניות. המסקנה שלי היא שהחתיכות בקפה הרגיל הן כנראה שאריות הריסוס, שלא קיימות באורגני. יופי של קפה. לא הכל צריך להיות טעים בחיים האלה. 

גם סוכרזית לליווי הקפה יש להם. סטיוויה קוראים לו, והוא מגיע בצורת טיפות, בדיוק כמו תרופה. זה יופי של דבר, עולה רק 32 שקל – מיד תראו שיחסית לעולם האורגני זה חצי חינם – עשוי מאיזה צמח, אין בזה קלוריות ויש לזה טעם שווה נורא. את העניין הזה אני ממשיך גם אחרי תום הניסוי. 

האוכל

קניתי באמת את טוב הארץ ומשמניה. מיד תראו כמה משמניה. טחינה מכל הסוגים, פסטות, עוגיות, גבינות, מיצים, ירקות ופירות, כמובן אורז מלא, אורז סופר מלא, אורז ללא אורז ואורז שעשוי מחסה. וגם קטשופ. כן, יש להם לכולירות גם קטשופ. הדבר הכי פחות בריא בתבל, סמל ההתבהמות האמריקאית מלאת השומנים והסוכרים – קיים גם בוורסיה האורגנית! והנה הסקופ השני: בקטשופ האורגני יש יותר קלוריות מאחיו הקונבנציונלי! הוא כמובן יקר יותר, אבל זה ברור. זה שהוא משמין יותר זו כבר שערורייה בעיניי. 

אבל פה נגלה לי עולם מלא ומוזר. זה היה פרט שאילו הייתי מתייחס אליו קצת במהלך הניסוי לא הייתי גומר אותו כמו שגמרתי, אבל רוב המוצרים האורגניים המוכנים הם פשוט משמינים יותר. בחומוס האורגני, למשל, יש יותר שומן. יש גם יותר חומוס, אבל הוא שמן יותר. הקטשופ, היוגורטים, הגבינות, הכל הרבה יותר שמן – וחבל. 

והיה גם האנטרקוט. אני מודה שזה היה הלם תרבות. מה אתה כבר יכול לצפות מסטייק אורגני, קפוא, שהגיע לכאן מאורוגוואי הרחוקה ועוד מתהדר בתואר “מיושן אורגני” ? משהו טוב הרי לא יכול לצאת מזה. המחיר תאם את העולם הבריא הזה, ושני סטייקים ששקלו יחד חצי קילו עלו 80 שקל. הפשרתי אותם כראוי, עשיתי אותם כמו שחיים כהן אוהב, במדויק כזה, ולא ציפיתי לכלום. אז חברים, אנו נאלצים להכריז בזאת פעם נוספת שהסטייק האורגני הוא ענק, מעולה, שווה כל שקל או לפחות חצי ממה שהם לוקחים, הטמאים. 

לעומת זאת, היה גם מיץ הסלק. הנוזל הזה, שעלה רק טיפה יותר מטיסת שכר לבודרום, נזרק לפח אחרי שלוק אחד שלא השאיר ספקות בפרט, או יצורים חיים בכלל. יש שמועות שגם החיידקים בפה שלי התאבדו אחרי שהגועל הזה הגיע לפתחם. אבל מיץ הסלק היה הסנונית הראשונה שנחתה בפח הזבל שלי. אחריו נחתה אחר כבוד הגבינה הצפתית המזוויעה, גם זו המוקשית. המלוחה הייתה בלתי אכילה בעליל (20 שקל!*, והדג ההוא, שעלה באמת יותר מחינוך שלושת ילדיי יחד, היה גם הוא בינוני ומטה. 

אבל לעולם לא נשכח את האנטרקוט האורגני. לא נשכח ואביב לביא גם לא יסלח, כי הוא דווקא טוען שאין שום דבר אורגני בסטייק שמגיע הנה במשאיות, מטוסים, חוצה יבשות מדרום אמריקה ובדרך עד לצלחת שלי משחית כל כך הרבה דלק ושאר ירקות. ירקות אורגניים, כמובן אורגניים. 

השבוע הראשון

לא היה קל, חברים, לא קל. שבוע בלי אספרסו (עדיין לא גיליתי את קפה לאביט) שבוע בלי אלכוהול (עדיין לא גיליתי את היין האורגני) ובעיקר שבוע שבו אני נורא מוגבל. אני כמו הצמחונים האלה, שלא נוגעים בשום דבר שעבר ליד אמו של הטלה, או כמו הטבעונים האלה שלא אוכלים ביצה לא שלוקה. הפכתי איש חרדי כזה, שלא יכול לנשנש בעבודה כלום וצריך להגיע הביתה בזמן כדי לאכול את פת השומשום האורגני שמחכה לו. 

גם היה קשה לפתוח את האריזות האורגניות. הם סוגרים הכל נורא טוב, ותוך כמה ימים אתה מבין גם למה: לאוכל האורגני, בניגוד לעמיתו המורעל, יש תוקף של 37 שניות בערך מרגע הפתיחה. לאכול או לזרוק. קוטג’ אורגני שהרגע שילמת עליו קופת גמל לא יחזיק במקרר יותר מיום בקיץ הזה. בשנייה שפתחת יש לך זמן לגמור הכל או לזרוק לפח. לא כמו האוכל הקונבנציונלי, שמחזיק מעמד מהרגע שהבן שלך התגייס ועד לשחרורו כקצין גבוה. 

ככה זה כשבשניצל תעשייתי מכניסים 70 אחוז חומר משמר, קצת פירורי לחם ותבלין של תרנגולת. גם המקלחות לא היו ממש תענוג בשבוע הזה. השמפו האורגני שקניתי אולי לא מכיל זרחן וציאניד כמו אלה הרגילים, אבל מנגד, הוא לא עושה קצף נעים כזה ומריח כמו גריסים מלאים. יכולתי להתנחם ביוגורטים מעולים, מלאים פירות אורגניים, והם, אגב, היו כנראה הסיבה העיקרית שבגללה בסיום הניסוי נאלצתי לרכוש מכנסיים שגם יעלו עליי. 

השבוע השני והשלישי

פה דווקא התחלתי לבלות. זה התחיל מפיליס גלזר, שבאה אליי הביתה ולימדה אותי דבר או שניים על קציצות אורגניות, שלעולם אמשיך להכין ולאכול, והמשיך בגילוי של אירוע מרשים ששמו “אבא גיל”: מסעדה מקסימה, שנמצאת ביהודה הלוי, שני מטרים מאלנבי. זהו מקום קטן, כולם מדברים בו בשקט, יש להם תפריט מצומצם, שכולל חומוס קציצות וכל מיני ירקות ומרקים, כל כך נעים שם, כל כך נחמד ורגוע, שלא נעים לך לשלם כי אתה מרגיש שזה מקלקל את האווירה. בסוף אתה משלם וגם זוכה להפתעה: נורא זול יחסית לעולם הגזלן הזה. זול, אבל בעיקר טעים, וזה עוד ממתק שאני לוקח איתי גם בתום הניסוי.

המבשל, שהוא גם הבעלים, נראה בן 16, עד שמתברר שיש לו שלושה ילדים והוא נושק ל-50. אני רוצה לנשק גם אותו, אבל מתאפק. בכל זאת, לא תטריד מינית במסעדה אורגנית. ויש גם קינוח בדמותו של ארטיק תמר. לא תאמינו, אבל מדובר פשוט בגלידה שאין בה שום דבר חוץ מתמר ומים, וזה טעים שבא לבכות. וגילינו גם עוד מסעדה, פחות מרשימה יש להגיד. כיוון שאני לא מבקר מזון ואין לי אפילו התחלה של כישורים כאלה, לא אגלה את שמה, אבל זהו מקום שיש בו תפריט בריא והוא מתהדר גם בכמה מנות אורגניות. שם גיליתי את האור, או בעצם את העובדה המשמחת שיש שיכר אורגני. יין רימונים קראו לו. המלצרית מכרה לנו אותו כאורגני לגמרי, ואני, שלא נגעתי בריח של אלכוהול כבר שבועיים וחצי, הייתי מאושר כמו דליה איציק אחרי שגמרו לסייד לה את המקלחת. שתינו, ועוד איך שתינו, ואז התחלתי, במיומנות הנרכשת בניסוי הזה, לחרוש את התווית כדי לגלות את ייחודו האורגני של המוצר. 

אכזבה גדולה. אף מילה על “ניקיונו” האורגני של היין לא נרשמה בתווית. כן, חברים, מתברר שהיין שנמכר לנו כאורגני נמכר סתם ככזה, רמאות קוראים לזה בעברית, קיפוח תלותיים אורגניים, קוראים לזה בעצבים. האם צלצלנו למסעדה לצעוק? בטח שצלצלנו. הם קצת נבהלו וגמגמו משהו על זה שהמנהל יחזור אליי במהרה. הוא אכן חזר בתוך 24 שעות והסביר מה קרה. טעות. טעינו, טועים טעות, זה מה שקרה. בזכות הרמאות/טעות הקטנה הזו גילינו שיש דבר כזה יין אורגני, ואפשר, תמורת מחיר מציאה של 120 שקל להשיג אותו בסופר הקרוב לביתך. 

השבוע האחרון

בשבוע הזה קרו שני אירועים מרכזיים: המוצרים בבית החלו להיגמר, אז חזרתי ל”ניצת הדובדבן”, ומנגד גיליתי את בית הקפה שמספק אספרסו אורגני, רשת לאביט החביבה. 

ב”ניצת הדובדבן” קיבלו אותי נורא יפה. הם זכרו את הקנייה המטורפת הקודמת(1,865 שקל) וציפו לבאות בהתרגשות. “אתה נראה מצוין”, אמר לי המוכר שידע על הניסוי. בטח, אמרתי לו, ואתה לא תעבור אף פוליגרף בשנה הקרובה. 

הצטיידתי ונסעתי ללאביט, הקפה הישראלי היחיד בתל אביב שמוכר מקיאטו אורגני. אז זהו, שלא. האספרסו הוא אורגני, אבל החלב רגיל לגמרי, וזו עוד מין הסתרה קטנה כזו כי אתה בטוח שאתה נכנס למקום נורא בריא והוא רק חלקי כזה, וחבל. זהו תרגיל ידוע של מקומות רבים שמוכרים מוצרים טבעיים. ליד המוצרים האורגניים הם מאפסנים לא מעט זבל רגיל, ואתה קונה שם בתחושה שהכל בריא יותר, והכל סתם יקר יותר ללא הצדקה או סיבה. 

 

התוצאות

זהו, הגעתי שוב לאיכילוב, לפרופ’ שטרן, למכשיר השקילה הבלתי מחמיא שלהם ולדגימות הדם. אני חושב שמדובר באחת האכזבות הגדולות של הניסויים הבלתי מדעיים מאז ועד עולם: בדיקות הדם שלי הידרדרו לתוצאות איומות. הכולסטרול הטוב שלי ירד, הכולסטרול הרע עלה, יש לי יותר סוכר בדם, יותר שומנים בדם, הדופק ולחץ הדם היו פחות טובים, והכי נורא – עליתי שני קילו וחצי! 

ננסה להבין מה קרה כאן: את הדיאטה האורגנית עשיתי ללא פיקוח רפואי. פשוט אכלתי כל מה שרציתי וכמה שרציתי, הכל בתחום האורגני כמובן. אני חושב שההשמנה הגיע מכמות היוגורטים ה”בריאים” שאכלתי. בימים כתיקונם אני לא נוגע בכלום שהוא יותר מאפס אחוז שומן או סוכר. 

בחודש הזה הרשיתי לעצמי לאכול דברים שמנים ומתוקים מתוך ידיעה שאין בהם חומר משמר, אין בהם כל הרעל התעשייתי, ולכן הם בטח לא יהיו מזיקים ומשמינים. גם את החומוס ואת הלחם האורגני חיסלתי יפה, כך שכל אלה הובילו אותי להיות שמן יותר ובריא פחות. 

חשוב לי להדגיש שלא אכלתי יותר מהרגיל. יכול להיות שאילו הייתי אוכל רק אורגני רזה, לא נוגע בפירות או בחמוציות מקופלות בתוך חטיפים בריאים ואורגניים, הייתי איש יותר רזה היום. אבל, כאמור, תחושת הבריאות טמטמה את מוחי הבלתי קודח ממילא. באופן ברור הרגשתי טוב יותר בחודש הזה. שווה לברר למה. אולי הקוטג’ שלהם, זה שעולה 21 שקל אבל לא מכיל בתוכו חומר מסוג E 224, שהוא חומר נוראי שבכמויות גדולות גורם כמעט לכל נזק אפשרי, עשה לי טוב על הנשמה. 

רק חבל שהכל יקר כל כך ונגיש לאחוז כה קטן באוכלוסייה. אם דליק, אביב לביא, פיליס גלזר וכל אלה שמקדמים את העולם האורגני יירתמו למען הורדת המחירים המטורפים כצעד ראשון, אפשר יהיה, כצעד שני, להקשיב להם ברצינות ולנסות להבין כמה נזק יש באוכל התעשייתי שאותו דוחפים לנו מבוקר עד ערב. 

ושתהיה שנה טובה ואורגנית. אורגנית, בטח אורגנית. 

נ.ב. השווארמה הראשונה שאכלתי בתום החודש הזה הייתה החוויה המזככת ביותר שעברתי בחיי. יותר מהביקור

הראשון ברומא, יותר מכתיבת השיר הראשון שלי, יותר מהולדת ילדי הראשון. רק בשביל זה היה שווה כל החודש

הזה 

 

Uga L’Shabat – Etrog Jam September 23, 2010

Filed under: Friday's Cake for Shabbat — foundintranslation18 @ 8:51 am
Tags: , ,

 

Just in case you were wondering what to do with your Etrog once Sukkot is over and you’re done shaking it with the Lulav, here’s  a recipe for you:)

 Etrog Jam Recipe

Etrog Jam

  • 1 Etrog (citrus)
  • 1 Orange
  • Sugar
  • Water

Rinse the Etrog and orange. Cut them lengthwise and slice them very thinly. Remove the seeds. Soak the fruit overnight. Change the water (and make sure the fruit is fully covered). Place it in a pot and bring it to a boil. For a second time, change the water and bring to a boil again. Pour out the water, and weigh the fruit. Match with an equal amount of sugar. Cook over a low flame for about 45 minutes, or until it takes on a jam-like appearance.

Etrog jam has a strong and distinct flavor that will carry the spirit of Sukkot long into the year. Many people have the custom of saving this jam for the holiday of Tu B’shvat.

 Recipe is taken from here

 

Hebrew slang September 16, 2010

Filed under: Hebringlish — foundintranslation18 @ 9:35 am
Tags: ,

 
רוביק רוזנטל מסכם עשור בזירה הלשונית
 
עשר מילות הסלנג של העשור:
1. אָחי –     הפנייה הישראלית האולטימטיבית, על תקן מגיפה.
2. אַחלה –     נהדר, ענק, וגם סתם בסדר.
3. בַקטנה –     קלישאת ההצטנעות הישראלית.
4. בשֶקל –     יש ממנו הרבה, אבל לא שווה הרבה.
5. חופר –     כינוי גנאי מתפשט. פעם קראו לזה סתם נודניק.
6. חְנון –     ממשיכם הנאמן של היורם, הפראייר והלפלף.
7. סבאבה –     המתחרה המר של אחלה בתחום השבחים.
8. סרטים –     טירוף, בלבול זמני וסתם צרות קשות. נולד בניינטיז, התפשט בעשור החולף.
9. פקאצות –     נערות שמנת שיצרו ברשת שפה חדשה.
10.תרגיע –     תגובה תוקפנית לשכן עצבני.
עשרת צירופי הסלנג של העשור:

1. אוֹ אֶם ג’י –     קריאת התפעלות פקאצית, ראשי תיבות של Oh My God
2. אחד שיודע –     הטוקבקיסט הסמכותי.
3. גבר גבר –     תרומת “ארץ נהדרת” למאצ’ו המקומי.
4. יותר עדיף –     תרומת אורנה בנאי, לביטוי היסטוריה עתיקה.
5. כנסו כנסו –     קריאת הקרב של הטוקבקיסט המאותגר.
6. מרגיש לי –     קלישאה סוחפת בעברית מאונגלזת.
7. סוג של –     עוד מוצר מעצבן בפס הייצור של “כזה כאילו”.
8. סוף הדרך –     ממשיכו הנאמן של “חבל על הזמן”.
9. פרידמנים ובובלילים –     אשכנזים חיוורי רגש וחלושי יצר לעומת מזרחיים חמים ועצבנים.
10.שתי שקל –     הסמל הלשוני של הישראלי העילג.
עשר קלישאות העשור:

1. אדם נורמטיבי –     רצוי להיזהר ממנו, כנראה חשוד באיזה פשע.
2. אין דברים כאלה –     דבר שבח או גנאי מופלג.
3. אין עוד מלבדו –     קריאת המחזיר בתשובה בהיכל נוקיה.
4. אנרגיות –     מורשת עידן הניו-אייג’ שראשיתו בניינטיז.
5. העם אמר את דברו –     חוק ההישרדות בפוליטיקה ובטלוויזיה.
6. חיבוק –     מילת הקיטש הלאומי המכסה על כל קונפליקט ושסע.
7. לייט –     הגירסה האנגלית לחפיף המסורתי. חרדי לייט, מתנחלים לייט, אנגלית לייט.
8. מדהים –     השבח היחיד בזירה. הכול מדהים, עד ששום דבר לא מדהים.
9. נתן מענה –     בדרך כלל בשלילה: לא נתן מענה.
10.רוח גבית –     תמיכה במהלך כלשהו, מהטרור ועד ההתנתקות.
עשרת הטרנדים הלשוניים של העשור:

1. בניין הֶפעיל –     הֶשלים, הֶפנים והֶצביע, מופץ גם על ידי שדרי טלוויזיה. ויש כבר הֶתאכזבתי והֶתרגשתי.
2. רשמתי, רשמת, רשמנו –     הפועל “לרשום” משתלט על כל סוגות הכתיבה (עמוס עוז רשם בעשור הזה כמה ספרים שחבל”ז).
3. שפת האינטרנט –     קיצורים, סמיילים, מספרים, שרשראות, ראשי תיבות,גירסה עברית לשפה הגלובלית החדשה.
4. שפת עמק הסיליקון –     אנגלית במבנים מקומיים לשירות אנשי ההיי-טק (לקנפג את היוּניקים, ולקמפל את היוּזֶרים).
5. חידושים של סדרות טלוויזיה –     עבודה מאומצת להחזיר מילים וביטויים חדשים,  מ”רק בישראל” ו”הרצועה” ועד “ארץ נהדרת”. לא הרבה נשאר, אבל שימשיכו.
6. הערבית הישראלית –     חדירה מאסיבית של עברית לדיבור הערבי המקומי, (וואללה בסדר).
7. מאבק נגד שלטי-חוצות באותיות לועזיות –     התחיל בתל אביב, בינתיים בהצלחה חלקית.
8. אתרים ללשון העברית –     תופעה מבורכת. (פרויקט בן יהודה, אחל”ה, דורבנות והרשימה ארוכה).
9. כינוסים ועצרות לכבוד השפה העברית –     יום השפה בכנסת, כינוס “לשון ראשון” בראשון לציון,  חגיגות הולדת לבן יהודה ועוד ועוד.
10. צנועים ידועים –     פוליטיקאים שמנסים לעשות מחולשותיהם הון. אחד לא פופולארי, השני לא סחבק.
עשר המילים שנכנסו למילון במהלך העשור:

1. דבוראים –     הכוורנים החליטו על שם חי יותר למקצוע.
2. חישוף –      מילת צבאית חדשה להורדת בתים וצמחייה באזור מועד לפורענות ביטחונית.
3. כתר –     עוד במילון הצבא החדש: סגירת יישוב מכל צדדיו. גם “כתר נושם”.
4. מאחז –     התנחלות בשלבי מעבר מכמה קרוונים ליישוב קבע.
5. ממ”ד –     החדר החדש בדירה, מיותר כמו ערכת המגן.
6. נבצרות –     מצבם הסדרתי של ראשי ממשלות ונשיאים.
7. סַרכזות –     המילה הכי מפחידה בגרעין האיראני.
8. עצמוני –     פרצה לחיינו ביום שנעלם מהם אריאל שרון.
9. קיימוּת –     המילה המובילה בעשור המהפכה הירוקה.
10.קראווילה –     צורת מגורים המשלבת את הזמני והקבוע.

 

Planeta